פגישת ייעוץ עם עורך דין

אחד השלבים הקריטיים ביותר בתביעות רשלנות רפואית הוא שלב ההתייעצות עם עורך דין.
כל מה שתבצעו ומהלך התביעה עצמה יקבעו ויעוצבו באותה פגישה גורלית עם עורך הדין המטפל בתביעת הרשלנות שלכם. עורך דין טוב יטווה לכם תוואי לתביעה ויאמר לכם אילו נתונים חשוב להשיג מבעוד מועד, אילו מסמכים לשמור ולהשיג כיצד להתנהל בתביעה עצמה וכיצד לענות לפניות מן הצד השני באם תהיינה כאלה.
חלק לא קטן מתביעות רשלנות רפואית מגיע לפשרות, לעתים צודקות וכדאיות ולעתים הלקוח מפאת יראה מן היריבים בתביעה שהם בדרך כלל חברות ביטוח עם סוללות של עורכי דין מנוסים, היא זו שמניעה תובעים להגיע לפשרה – לא פעם לא מספקת ולא מפצה די הצורך ביחס לנזק. עורך דין טוב יאמר לכם בדיוק למה לצפות וכיצד להתנהל במצבים כמו שיחות פשרה וכיוב'.

 

חוות דעת רפואית

אחד הנושאים החשובים ביותר בתחום תביעות הנזיקין לרבות תביעות בתחום תאונות עבודה תביעות רשלנות רפואית ושאר נזקי גוף הוא חוות הדעת הרפואית.

חוות דעת רפואית היא בעצם ביסוס הטענה כי אכן נגרם נזק לתובע ,פירוט היקף הנזק וזמן השפעת הנזק (נזק לטווח ארוך או נזק זמני). את חוות הדעת הרפואית מספק בדרך כלל מומחה בתחום בו התביעה מתמקדת, למשל תביעה לגבי פגיעה בגב עדיף לה שחוות הדעת לגבי התובע תהיה מאורטופד מומחה. ככל שהרופא המנפיק את חוות הדעת מוכר יותר ומנוסה יותר הוא נחשב לבר סמכא.

חוות הדעת הרפואית חשובה גם בגלל שהיא קובעת, בסופו של תהליך , את גובה הנזק וכתוצר נלווה את גובה הפיצוי שיקבל התובע על הפגיעה והנזקים שנגרמו לו או לה. בתביעות רשלנות רפואית, עניין חוות הדעת הרפואית מקבל משקל נוסף ויש לעתים צורך במספר חוות דעת רפואיות על מנת לבסס את הטענה כי לא היה קיים נזק לפני הטיפול או התהליך שעבר המטופל ולאחר הטיפול נגרום לו או לה נזק כזה או אחר.

העלויות של חוות דעת רפואית משתנות בהתאם לרופא או למומחה שניגשים אליו לקבלת חוות הדעת הרפואית ולעתים, בית המשפט אף ממנה רופא מומחה על מנת שיפיק חוות דעת אובייקטיבית לבית המשפט כדי לעזור לו בהחלטה.

כפי שכבר הזכרנו, המוניטין של הרופא או המומחה המספק את חוות הדעת הרפואית חשוב מאד ומהותי לסיכויי הצלחת התביעה, לכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין לפני שניגשים לקבלת חוות דעת רפואית ולקבל את מלוא הפרטים והדגשים החשובים לתביעה עצמה.

להתייעצות עם עורך דין לחץ כאן עכשיו

רופא ילדים

תחום הרשלנות הוא תחום רגיש דיו. הפגיעה הפיזית ובמקרים רבים – הנזק הבלתי הפיך של רשלנות רפואית מצד רופא או מטפל הם נושא שאיש אינו רוצה לחוות וכולם, בטח אנשי המקצוע בתחום רוצים למנוע. אולם כאשר מדובר בילדים ישנה התייחסות מיוחדת מצד אנשי מקצוע בתחום הרשלנות ובתחום הרפואה.

חוסר האונים והתמימות של ילדים הופך אותם לנושא רשלנות ולעתים אף לא רק מצד הרופא או המטפל.

רשלנות רפואית של רופא ילדים יכולה לנבוע ממגוון סיבות וישנן לא מעט בעיות התפתחות שלא אובחנו בשלב מוקדם כפי שצריך היה לעשות.

מערכת החיסון של ילדים אינה יציבה ועמידה כמו זו של מבוגרים, למרות יכולתם של ילדים להחלים מהר יותר במקרים רבים, למרות זאת ישנם מגוון מצבים ובעיות שחשוב לרופא ילדים לאבחן הרבה לפני שיקרה מצב בו יש נזק בלתי הפיך.

חלק מתפקידו של כל רופא או מטפל הוא לתשאל את המטופל ולדלות כמה שיותר מידע על הבעיה ומצבו הרפואי. רופא ילדים מחויב לכך יותר מכל. חוסר היכולת של ילדים לעתים למקד את הבעיה ולספק פרטים על מכאובים שונים ובעיות שונות הופכות את רופא הילדים גם למעין פסיכולוג שעליו לדובב את המטופל עד לקבלת הפרטים המלאה ואבחון הבעיה וכמובן – הטיפול בה.

ליצרית קשר עם עורך דין רשלנות רפואית בילדים

קביעת הסיכוי לתביעת פיצויים

תחום דיני הנזיקין עוסק במקרים בהם נגרם נזק לאדם כתוצאה מפעולה או אי פעולה של אדם אחר, ארגון, חברה וכיוב' וככזה, ישנן שתי שאלות עיקריות הנשאלות במקרה בו חושב אדם האם לתבוע את המזיק או לא. מובן מאליו שהתייעצות עם איש מקצוע שהוא עורך דין היא הדרך הטובה ביותר לקבל הערכת מצב לגבי תביעה עתידית וסיכוייה, אולם על מנת לתת מושג כללי, חייב אדם לשאול את עצמו שתי שאלות עיקריות:
1.האם נגרם נזק?
2.האם ישנו אחראי לנזק?

שאלות אלו הן שאלות חשובות שישאל עורך הדין כמעט מיד עם פגישת ההתייעצות, ולעתים, אדם אינו מבחין בנזק באופן מיידי, ולכן חשוב להתייעץ עם איש מקצוע בתחום עריכת הדין ולקבל את כל המידע הראוי.
אין צורך להזכיר כי ככל שהנזק גדול יותר ומתמשך יותר, כך גם הסיכוי לפיצוי גדול יותר.

דיני נזיקין

דיני נזיקין הוא תחום בתוך המשפט האזרחי העוסק בעיקר בנזקים הנגרמים לאדם עקב פעולה או אי פעולה של ארגון או אדם אחר. הזנק יכול להיות נזק ברכוש, נזק גופני (לרבות נזק נפשי) ואותו אדם רשאי, על פי דיני הנזיקין, לדרוש פיצוי על הנזק שנגרם לו מן המזיק.
רשלנות כגון רשלנות רפואית או רשלנות מקצועית הם עוולה בגינה יכול אדם למשל לדרוש פיצוי מן המזיק (מגורם או האחראי נזק שנגרם לו).

המשפט האזרחי

זהו תחום העוסק במערכות יחסים בין האזרחים או הפרטים שבתוך מדינת ישראל. תחום המשפט האזרחי מכיל בתוכו מספר תחום וביניהם גם דיני נזיקין העוסק בעיקר בנזקים שנגרמו לאדם עקב פעולה או אי פעולה של אדם אחר.
במשפט האזרחי הצדדים המעורבים במשפט הם אזרחים או פרטים במדינה, כאשר הרשויות וארגוני המדינה בדרך כלל אינם צד. הצדדים מכונים "תובע" ו"נתבע" והעבירה הנידונה מכונה עוולה ולא עבירה בדרך כלל.
חובת ההוכחה במשפט האזרחי היא של התובע החייב להוכיח את טענתו ולשכנע את בית המשפט בצדקתו כאשר ברב המקרים הפיצוי הוא כספי או צו מניעה או צו פעולה המחייב את הנתבע לבצע פעולה או להימנע מביצועה באם יזכה התובע במשפט.

הסמכת עורכי דין בישראל

על מנת להרשם ולהתקבל כעורך דין במדינת ישראל חייב אדם לסיים תואר במשפטים במוסד לימודי המוסמך לכך ולעבור התמחות וכמובן לעמוד בבחינות לשכת עורכי הדין.

לשכת עורכי הדין בישראל

לשכת עורכי הדין בישראל הוא גוף במדינת ישראל שתפקידו לרשום, לפקח ולבחון עורכי דין ומתמחים בעריכת דין במדינת ישראל ואחראית להסמכת עורכי דין ושופטים במדינת ישראל ואם ישנו צורך אף לפקח ולנהל שימועים בתחום עריכת הדין ועורכי הדין בישראל.

חסיון עו"ד לקוח

בדומה למקצועות נוספים בהם המידע אליו נחשף אותו בעל מקצוע, חייב עורך דין ועובדי המשרד הקשורים לשמור בסוד את המידע שהוצג או שהובא לידיעתו או מי מבין עובדיו על ידי הלקוח. מטרתו של החוק הקובע את חובת החיסיון היא לאפשר ללקוח לגלות את כל הפרטים הנדרשים גם אם היו אלה פרטים שאינו מעוניין לפרסם או שייוודעו בציבור, לעורך הדין שלו על מנת לאפשר לעורך הדין לדעת את כל הפרטים ולטפל בתיק ביעילות. חשוב להזכיר כי מידע שכזה או מסמכים הנמצאים אצל עורך דין מוגנים מפני חיפוש גם על ידי המשטרה או כל רשות אחרת אלא אם קיבל עורך הדין הרשאה מפורשת מן הלקוח לחשוף את המידע.
מובן שגם בתחום החיסיון המוזכר לעיל ישנם יוצאים מן הכלל ובהם נכללת הודעה על כוונתו של לקוח לבצע עבירה אז רשאי עורך הדין לחשוף את המידע על מנת למנוע את ביצוע העבירה.

חובת הזהירות

רשלנות היא פועל יוצא של אי שמירה על חובת הזהירות. אם אין חובת זהירות של המזיק לניזוק הרי שאין רשלנות והמזיק אינו נחשב רשלן. חובת הזהירות קובעת קשר סיבתי בין מזיק לניזוק למשל אם אדם השאיר סולם על גדרו וילד טיפס על הסולם ונפל, יתכן כי מדובר ברשלנות, אותו ילד לא היה מטפס על הסולם אם לא היה שם סולם במקום שלא אמור להיות.

המשפט הישראלי מגדיר שתי סוגי חובות זהירות: חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית.

חובת זהירות מושגית

זו היא חובת הזהירות ההגיונית הנובעת מפעילותו של אדם כמו למשל חובתו של נהג כלפי הולכי רגל או נהגים אחרים או חובתו של מורה דרך למטיילים שלו. כאן נקבעת חובת זהירות כללית המגדירה את חבותו של אדם כלפי הסובבים אותו.

חובת זהירות קונקרטית

כאן בעצם מתבצעת חובת הזהירות האמתית, למשל נהג הנוהג ברכבו באופן סביר וזהיר ואדם מועד מקצה המדרכה אל הכביש ונפגע, לא בטוח כי יקבע שהנהג התרשל בנהיגתו. או אותו מורה דרך שאחד ממטייליו נפגע תוך כדי הטיול אולם הלך שלא בשביל ומורה הדרך היה רחוק מכדי להעיר לו.

בית המשפט מחליט על פי סבירות מתי מופרת חובת הזהירות ומתבצעת רשלנות ומתי לא.


  רשלנות רפואית בשפה האנגלית
ט.ל.ח.
 
בניית אתרים    רשלנות רפואית    עורכי דין   
מחשבון    מוצרי פרסום    השכרת יאכטות    מדבקות קיר    מתמטיקה    שירותי סיעוד    שירותי מחשוב      |   משלוחי פרחים   |   פרחים חדרה   |   פרחים פרדס חנה    רהיטים