קביעת הסיכוי לתביעת פיצויים

תחום דיני הנזיקין עוסק במקרים בהם נגרם נזק לאדם כתוצאה מפעולה או אי פעולה של אדם אחר, ארגון, חברה וכיוב' וככזה, ישנן שתי שאלות עיקריות הנשאלות במקרה בו חושב אדם האם לתבוע את המזיק או לא. מובן מאליו שהתייעצות עם איש מקצוע שהוא עורך דין היא הדרך הטובה ביותר לקבל הערכת מצב לגבי תביעה עתידית וסיכוייה, אולם על מנת לתת מושג כללי, חייב אדם לשאול את עצמו שתי שאלות עיקריות:
1.האם נגרם נזק?
2.האם ישנו אחראי לנזק?

שאלות אלו הן שאלות חשובות שישאל עורך הדין כמעט מיד עם פגישת ההתייעצות, ולעתים, אדם אינו מבחין בנזק באופן מיידי, ולכן חשוב להתייעץ עם איש מקצוע בתחום עריכת הדין ולקבל את כל המידע הראוי.
אין צורך להזכיר כי ככל שהנזק גדול יותר ומתמשך יותר, כך גם הסיכוי לפיצוי גדול יותר.

דיני נזיקין

דיני נזיקין הוא תחום בתוך המשפט האזרחי העוסק בעיקר בנזקים הנגרמים לאדם עקב פעולה או אי פעולה של ארגון או אדם אחר. הזנק יכול להיות נזק ברכוש, נזק גופני (לרבות נזק נפשי) ואותו אדם רשאי, על פי דיני הנזיקין, לדרוש פיצוי על הנזק שנגרם לו מן המזיק.
רשלנות כגון רשלנות רפואית או רשלנות מקצועית הם עוולה בגינה יכול אדם למשל לדרוש פיצוי מן המזיק (מגורם או האחראי נזק שנגרם לו).

המשפט האזרחי

זהו תחום העוסק במערכות יחסים בין האזרחים או הפרטים שבתוך מדינת ישראל. תחום המשפט האזרחי מכיל בתוכו מספר תחום וביניהם גם דיני נזיקין העוסק בעיקר בנזקים שנגרמו לאדם עקב פעולה או אי פעולה של אדם אחר.
במשפט האזרחי הצדדים המעורבים במשפט הם אזרחים או פרטים במדינה, כאשר הרשויות וארגוני המדינה בדרך כלל אינם צד. הצדדים מכונים "תובע" ו"נתבע" והעבירה הנידונה מכונה עוולה ולא עבירה בדרך כלל.
חובת ההוכחה במשפט האזרחי היא של התובע החייב להוכיח את טענתו ולשכנע את בית המשפט בצדקתו כאשר ברב המקרים הפיצוי הוא כספי או צו מניעה או צו פעולה המחייב את הנתבע לבצע פעולה או להימנע מביצועה באם יזכה התובע במשפט.

הסמכת עורכי דין בישראל

על מנת להרשם ולהתקבל כעורך דין במדינת ישראל חייב אדם לסיים תואר במשפטים במוסד לימודי המוסמך לכך ולעבור התמחות וכמובן לעמוד בבחינות לשכת עורכי הדין.

לשכת עורכי הדין בישראל

לשכת עורכי הדין בישראל הוא גוף במדינת ישראל שתפקידו לרשום, לפקח ולבחון עורכי דין ומתמחים בעריכת דין במדינת ישראל ואחראית להסמכת עורכי דין ושופטים במדינת ישראל ואם ישנו צורך אף לפקח ולנהל שימועים בתחום עריכת הדין ועורכי הדין בישראל.

חסיון עו"ד לקוח

בדומה למקצועות נוספים בהם המידע אליו נחשף אותו בעל מקצוע, חייב עורך דין ועובדי המשרד הקשורים לשמור בסוד את המידע שהוצג או שהובא לידיעתו או מי מבין עובדיו על ידי הלקוח. מטרתו של החוק הקובע את חובת החיסיון היא לאפשר ללקוח לגלות את כל הפרטים הנדרשים גם אם היו אלה פרטים שאינו מעוניין לפרסם או שייוודעו בציבור, לעורך הדין שלו על מנת לאפשר לעורך הדין לדעת את כל הפרטים ולטפל בתיק ביעילות. חשוב להזכיר כי מידע שכזה או מסמכים הנמצאים אצל עורך דין מוגנים מפני חיפוש גם על ידי המשטרה או כל רשות אחרת אלא אם קיבל עורך הדין הרשאה מפורשת מן הלקוח לחשוף את המידע.
מובן שגם בתחום החיסיון המוזכר לעיל ישנם יוצאים מן הכלל ובהם נכללת הודעה על כוונתו של לקוח לבצע עבירה אז רשאי עורך הדין לחשוף את המידע על מנת למנוע את ביצוע העבירה.

טיפול רפואי שלא צלח יכול להיחשב כרשלנות רפואית

הרפואה המודרנית כפי שאנו מכירים אותה כיום מורכבת מהמון תתי נושאים ותתי תחומים המשולבים יחד על מנת לנסות ולספק טיפול טוב יותר למטופלים. כך למשל יתכן שרופא ישלח מטופל לטיפול קונבנציונלי ואף ימליץ על טיפול אלטרנטיבי משלים להשגת תוצאות יעילות יותר.

כאשר הטיפול נכשל וישנה החרפה במצב, ניתן לאבחן רשלנות בצורה קלה יחסית, אולם מה הדין לגבי טיפול רפואי שלא צלח אבל לא התרחשה הרעה במצב?

ובכן הנושא הוא נושא סבוך וישנו מספר רב של פרמטרים בעזרתם ניתן לבחון מצב של רשלנות רפואית.

הרעיון המרכזי הוא שנזק אינו חייב להיות נזק פיזי, גם נזק כלכלי הוא נזק למשל בדמות הפסד ימי עבודה והוצאות אחרות וכמובן הנושא שלא פשוט לכמתו – הסבל שנגרם למטופל.

חובת הזהירות

רשלנות היא פועל יוצא של אי שמירה על חובת הזהירות. אם אין חובת זהירות של המזיק לניזוק הרי שאין רשלנות והמזיק אינו נחשב רשלן. חובת הזהירות קובעת קשר סיבתי בין מזיק לניזוק למשל אם אדם השאיר סולם על גדרו וילד טיפס על הסולם ונפל, יתכן כי מדובר ברשלנות, אותו ילד לא היה מטפס על הסולם אם לא היה שם סולם במקום שלא אמור להיות.

המשפט הישראלי מגדיר שתי סוגי חובות זהירות: חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית.

חובת זהירות מושגית

זו היא חובת הזהירות ההגיונית הנובעת מפעילותו של אדם כמו למשל חובתו של נהג כלפי הולכי רגל או נהגים אחרים או חובתו של מורה דרך למטיילים שלו. כאן נקבעת חובת זהירות כללית המגדירה את חבותו של אדם כלפי הסובבים אותו.

חובת זהירות קונקרטית

כאן בעצם מתבצעת חובת הזהירות האמתית, למשל נהג הנוהג ברכבו באופן סביר וזהיר ואדם מועד מקצה המדרכה אל הכביש ונפגע, לא בטוח כי יקבע שהנהג התרשל בנהיגתו. או אותו מורה דרך שאחד ממטייליו נפגע תוך כדי הטיול אולם הלך שלא בשביל ומורה הדרך היה רחוק מכדי להעיר לו.

בית המשפט מחליט על פי סבירות מתי מופרת חובת הזהירות ומתבצעת רשלנות ומתי לא.

תאונת עבודה

כל פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או לחלופין – מחלת מקצוע. בשני המקרים נפגעת יכולתו של העובד לעבוד כפי שהיה מסוגל לפני התאונה.

תאונת עבודה חייבת להתרחש במקום העבודה או עקב נסיבות הקשורות בעבודה.

תאונת עבודה אינה חייבת להיות אירוע פתאומי כי אם גם תהליך מתמשך הגורם לנזק עם הזמן יכול להיחשב כתאונת עבודה. למשל רעש חזק במקום העבודה לאורך זמן עלול להשפיע על איכות השמיעה של העובדים, במקרה כזה תוכר תאונת העבודה כנזק מצטבר.

נוסחת הנד

זו היא נוסחה לחישוב מתמטי לקביעת מצבים בהם קשה לקבוע האם אכן התבצעה רשלנות.

הנוסחה משקללת את הסתברות הנזק , כלומר מה היא ההסתברות שייגרם נזק כפול הצפי לנזק כלומר מה הוא גובה הנזק הצפוי אל מול עלות מניעת הנזק.

למשל במקרה בו ארובה במפעל פולטת עשן אל האויר ונגרם נזק ייבדק גובה הנזק הצפוי כלומר אם אנשים יפגעו או מכונות כתוצאה מפליטת העשן כפול ההסתברות שייגרם נזק אל מול עלות מניעת הנזק לדוגמה התקנת מסנן לסינון העשן הנפלט.

אם ההסתברות כפול גובה הנזק הצפוי גדולים מעלות מניעת הנזק אזי בעלי המפעל התרשלו, ואם עלות מניעת הנזק גבוהה יותר אזי שבעלי המפעל לא התרשלו.

מובן וברור כי בכל מקרה לגופו ישנם קריטריונים נוספים לקביעת רשלנותו של אדם או ארגון אולם נוסחת הנד מספקת מענה יעיל למצבים בהם לא ממש ברור כי הנזק שנגרם היה כתוצאה מרשלנות.


  רשלנות רפואית בשפה האנגלית
ט.ל.ח.
 
בניית אתרים    רשלנות רפואית    עורכי דין   
מחשבון    מוצרי פרסום    השכרת יאכטות    מדבקות קיר    מתמטיקה    שירותי סיעוד    שירותי מחשוב      |   משלוחי פרחים   |   פרחים חדרה   |   פרחים פרדס חנה    רהיטים